הפעם רציתי לספר לכם על חוויה מדהימה שלי בתור תרמילאי בהודו הרחוקה, שהינה תת יבשת הנחשבת לגדולה בעולם.
את סיפורי אני מתחיל בנחיתה בבומביי שהינה אחת הערים היותר קשות לנחיתה בפעם הראשונה בהודו, תוך כחמש שעות מצאתי את עצמי ביחד עם חברי לטיול על אוטובוס TATA ישן וקלאסי שאותו ניתן לראות רק בהודו, לכיוון בנגלאור שהינו עמק הסילקון של הודו, כאשר היעד במקור הינו מונר שנמצאת דרום מזרחה מבנגלאור.
לאחר יומיים של נסיעה מתישה, מלאת בעצירות שעד היום אין לי את המושג למה עצרנו והיכצד נסיעה שכזו לקחה כל כך הרבה זמן, הגענו לבנגלאור כם צמד בנות נחמד איתם לקחנו חדר בגסטהוס במרכז העיר בשביל להעביר את הלילה בשינה מתקתקה ובהכנות לנסיעה בבוקר ביום למחרת.
לאחר שעברנו את הלילה הראשון בהודו שהיה לא פשוט בכלל, התחלנו בנסיעה של כ 10 שעות לכיוון מונר שבדרך עברנו בנופים עוצרי נשימה של מפלים כאשר כל הדרך ירוקה ומרעננת.
לאחר נסיעה מעייפת ומדהימה, הגענו למונר ולקחנו חדר בגסטהוס מדהים הנקרא גיי' גיי' קוטג', והיופי של שבעניין הוא שאחרי כל הנסיעות שארכו 3 ימים עד לרגע בו הגענו למונר, לקחנו חדר למשך שבועיים מלאים,
התרמילאים שבינכם בטח שואלים "נו אז מה, שבועיים בהודו באותו מקום זה דבר סטנדרטי" אבל מה שבאמת יפה בכל העניין הוא ש… עד היום אני לא מכיר אדם, מטייל, תייר, או תרמילאי ששהה במונר במשך שבועיים שונים.
טיול תרמילאים בהודו הוא טיול מלא בהרפתקאות והפתעות, שלא ניתן לצפות אותו ולתכנן מה יהיה בו ובטח איך הוא יתנהל, בשונה מטיולים באירופה, המזרח התיכון ושאר המדינות בעולם.
טיול תרמילאים בהודו הוא אחד הדברים הקסומים ביותר שיכולים להיות בגלל עצם החוויה ובגלל השהות הארוכה שנותנת לכל מטייל להבין רק אחרי תקופה של מספר חודשים, מה זו באמת הודו ואיך מתנהלים בהודו בצורה נכונה ורגועה ללא הלחצים של להספיק לראות ולהראות בכל אטרקציה ומקום על תת היבשת הגדולה.
עד פה תחילת הסיפור שלי על נחיתה בהודו כתרמילאי…ניפגש בחלק הבא!
