אי המוזיאונים
אי המוזיאונים נמצא בלב ברלין, על נהר השפרה, ומיועד למוזיאונים עוד מימי פרידריך וילהלם ה- IV באמצע המאה ה- 19. לקראת סוף מלחמת העולם ה- II האי נחרב כמעט לחלוטין בעקבות הפצצה אמריקאית, ולאחר תום המלחמה היה האי חלק ממזרח גרמניה והוזנח על ידה. לקראת סוף המאה העשרים החליטו קברניטי ברלין וגרמניה המאוחדת לשקם את המקום – ובשנת 1999 גרם השילוב בין שלל המוזיאונים השוכנים על האי והחשיבות הארכיטקטונית של המבנים עצמם לאונסק"ו להכריז על המקום כאתר מורשת עולמית.
כיום מושך אליו האי מיליוני מבקרים מדי שנה, והוא מהווה אתר חובה לא רק לחובבי האמנות והתחומים השונים בהם מתמקדים המוזיאונים אלא לכל מי שמגיע לברלין.
המוזיאון המפורסם ביותר השוכן על האי הוא מוזיאון פרגמון, והוותיק ביותר הוא ה"מוזיאון הישן". עוד תמצאו על האי את "המוזיאון החדש", את מוזיאון בודה ואת הלוסטגארטן – פארק שפירוש שמו בעברית הוא "גן התענוגות" ושהיווה בעבר חלק מטירה מפורסמת, שטח המיועד למסדרים צבאיים ולתהלוכות שהרשויות חפצות ביקרן וכעת הוא פארק ציבורי מלבלב.
טירגארטן
טירגארטן הוא פארק רחב ידיים הנמצא בשכונת בעלת אותו שם השוכנת מדרום לשפרה.
פירוש השם בגרמנית הוא גן חיות, אם כי בפארק אין (ולמעשה מעולם לא היה…) גן כזה. לפני מאות שנים חיו באזור חזירי בר, צבאים ובעלי חיים אחרים, אולם מאז אמצע המאה ה- 19 הוא מהווה ריאה ירוקה לתושבי ברלין ולתיירים, הנהנים מהאגמים המקסימים הנמצאים בו בשפע, מיערות קטנים, מדשאות מוריקות, פרחים בשלל צבעים, שבילים המאפשרים טיולים נינוחים ובאופן כללי השלווה הנדירה השורה עליו גם כשהוא הומה אדם.
אטרקציות מיוחדות הן כיכר הכוכב הגדול במרכז הפארק ועמוד הניצחון שנמצא בלב הכיכר. בקצהו המזרחי של הטירגארטן תמצאו את שער ברנדנבורג המפורסם ובחלקו הצפוני של הפארק שוכן בית תרבויות העולם – מבנה יפהפה המשמש לאירוח תערוכות ומופעי תרבות שונים. בבית תרבויות העולם אף נאם ג'ון קנדי את נאומו המפורסם "אני ברלינאי" שהביע תמיכה ברורה בגרמניה שלאחר המלחמה.
בסופי שבוע מתקיים בטירגארטן, וליתר דיוק ברחוב ה- 17 ביוני החוצה אותו, שוק פשפשים חינני להפליא, ובכל ימות השבוע תמצאו בו ברלינאים רבים וכן המוני תיירים.
אגם שלאכטנזה
אגם שלאכטנזה נמצא במרחק של כחצי שעת נסיעה ממרכז ברלין, ברובע צלנדורף שבחלק הדרום-מערבי של העיר.
האגם, השוכן בלב יער, כמו נלקח מגלויות קיטשיות במיוחד – אבל הוא כמובן חלק בלתי נפרד מהמציאות הברלינאית הירוקה ומשופעת המים.
היער מגיע ממש עד קו המים וכל מי שמחפש פרטיות יוכל למצוא אינספור מקומות להתבודד בהם, המים עצמם צלולים מרעננים וטבילה בהם היא חוויה כיפית במיוחד (בחורף, אגב, האגם קופא והופך לזירת החלקרח ענקית), הברווזים השטים להם בנחת במים מעוררים מחשבה ומשרים גם על בני האדם נינוחות מבורכת, ואופציה נוספת היא טיול בשביל שסובב את שלאכטנזה.
את כל הנחת הזו חווים לא רק התיירים המגיעים לברלין אלא גם המקומיים: סביב שלאכטנזה תמצאו תיכוניסטים שלקחו לעצמם יום חופש, סטודנטים מלאי להט, קשישים נהנתנים, נשים המבקשות להשתזף עם כמה שפחות בגדים, חובבי כושר בחיק הטבע ובעצם את כולם.
בקצה המזרחי של שלאכטנזה ישנו גן בירה לא רע כלל וכלל, ואופציה נוספת מומלצת לא פחות, ואולי אף יותר, היא פיקניק באחת מאינספור נקודות החן שמציגות את הטבע במלוא הדרו.
