החלטתם לאן אתם טסים השנה? ומה תלבשו – אתם כבר יודעים? תתפלאו לשמוע שלא בכל מקום תוכלו ללבוש הכל. צבעים שונים מסמלים דברים שונים באזורים שונים ברחבי הגלובוס. אז מה כן תוכלו ללבוש ויותר חשוב – מה לא מומלץ? הנה התשובות
עונת הטיולים הגיעה ואיתה גם התהייה מה לקחת איתנו לדרך. מסתבר שלא בכל מקום בעולם הצבעים שתלבשו יגידו את אותו הדבר. אם כבר מצאתם דילים לחו"ל ואתם עכשיו מול המזוודה מנסים להחליט מה להכניס פנימה – ריכזנו עבורכם את מדריך הצבעים השלם. בון וויאג'.
אדום: צבע מעורר מחלוקת. הוא מסמל את אהבה ותשוקה אבל גם את הזעם, ובתרבויות מסוימות גם את הסערה והפריון.
במסורת התאילנדית, בה כל יום בשבוע מקושר לאל אחר, הצבע האדום שייך לימי ראשון ולאל השמש שנולד ביום זה. בכל שנה ביום הולדתו, תושבי תאילנד לובשים אדום כדי לחלוק לו כבוד.
אדום הוא גם הצבע הדומיננטי והחזק ביותר בתרבות ההודית ומיוחסות לו משמעויות רבות: פחד ואש, איתנות כלכלית וכח, פוריות, פיתוי, אהבה ויופי. בהודו צבע החתונות הוא אדום ואפשר למצוא אותו בעיטורי החינה המסורתיים שעל ידי הכלה ובאבקה האדומה, סינדור, המעטרת את שערה.
בעוד שבהודו הצבע האדום הוא צבע החתונות, בדרום אפריקה הוא צבע המוות והלוויות. הצבע האדום מתקשר לאבל והפס האדום שבדגל המדינה מסמל את האלימות וההקרבה שנעשה בימי המאבק למען העצמאות.
בסין, לעומתם, נהוג ללבוש אדום בלוויות וגם בחתונות. הצבע מסמל את החגיגה ואמור להביא מזל, שפע, רווחה ואושר.
צהוב: צבע האופטימיות וההתחדשות, צבע הקיץ. אבל יש ארצות בהן הצהוב מסמל ומציף ערכים שליליים.
בצרפת הצבע הצהוב מסמל קנאה, בגידה וחולשה. במאה העשירית צבעו הצרפתים את דלתות הבוגדים והפושעים בצבע זה.
בסין הצבע הצהוב מקבל הקשר שיראה מוזר לרובנו – הוא מקושר לפורנוגרפיה. בעוד שאצלנו אומרים "סרטים כחולים" בסינית הם יקראו "ספרים צהובים" או "תמונה צהובה".
במצריים נהגו לצבוע את הקברים והמומיות בצבע הצהוב, לאור הדמיון העז שלו לצבע הזהב, כך הצהוב הפך בתרבות המצרית סמל לאבל.
בתרבות היפנית צהוב מסמל אומץ לב ורווחה. לוחמים בימי הביניים יצאו לקרב לבושים בצבע השמש כסמל ומחווה למשפחת המלוכה ולקיסרות יפן.
כחול: צבע המלוכה ("דם כחול"), אך מסמל גם דיכאון בתרבויות רבות.
ביהדות הכחול מסמל קדושה ואלוהיות ונחשב צבע נשגב. הכחול גם משוייך לגבריות וניתן לראות חדרי תינוקות רבים שצבועים בגוונים של כחול ושל תכלת.
בתרבות המערבית "having the blues" משמעו להיות עצוב, ואפילו קרוי על שם הצבע סגנון מוזיקלי שכולו מלנכוליה נוגה (blues).
כחול נחשב גם לצבע מרגיע במיוחד ומעצבי פנים ימליצו לצבוע קיר בחדר השינה בצבע זה. הוא גם מסמל בתרבויות רבות אמון, ביטחון וסמכות, וזו הסיבה שבנקים רבים משתמשים בו בלוגו.
ירוק: מהווה קונצנזוס יחסי ברחבי העולם והוא מסמל פריחה, אביב, אקולוגיה, מודעות סביבתית ועוד. מצד שני, הוא גם יכול לסמל קנאה וצרות העין, כמו בביטוי "ירוק מקנאה".
רוב התרבויות המערביות, וגם חלק מתרבויות המזרח הרחוק, מקשרות את הצבע לפריון, חיים חדשים, צמיחה, ילדות ובריאות.
פרט מעניין הוא שאחרי שמקסיקו קיבלה עצמאות ונפרדה מספרד, היא בחרה להציג את הצבע בדגלה, כסמל לעצמאות.
ירוק הוא הצבע הלאומי של אירלנד שמכונה "אי האזמרגד" בשל נופיה הירוקים מרהיבי העין, והוא גם צבעו של פטריק הקדוש.
סגול: נחשב לצבע מיסתורי ומיסטי, וכנראה הרוחני ביותר על פלטת הצבעים. מייחסים לו תכונות כמו אינטואיציה חזקה, עד כדי איבוד הדעת.
הסגול גם משויך לבתי מלוכה ולמוסד האצילות. ביפן, רק לנזירים בדרגות הגבוהות ביותר היו גלימות סגולות.
בברזיל ובתאילנד הצבע הסגול הדרמטי משויך לאבל.
ואילו בארה"ב מקובל להעניק את "הלב הסגול" כאות עיטור לחיילים, כך שהוא מסמל גבורה.
לבן: מסמל זכות ושלווה, אך גם מוות.
בתרבויות המערב הצבע הלבן מסמל טוהר, ניקיון, בתולין, שקט ושלווה – כלות מתחתנות בשמלה לבנה כסמל לכל אלה.
עם זאת, בסין, קוריאה וארצות נוספות במזרח אסיה, לבן מסמל מוות, אבל ומזל רע, ובאופן מסורתי זהו הצבע הנלבש בלוויות.
שחור: מסמל יוקרה ומעמד גבוה, אבל גם מוות, אבל ואת עולם המסתורין וכוחות הרשע
בסרטי פנטזיה רבים ניתן לראות את הנבלים לובשים שחור כייצוג לכל מה שרע.
במזרח התיכון שחור מייצג גם את המוות אבל גם את תחיית המתים
אך באפריקה הוא מסמל בגרות וגבריות.
דברים רבים מגדירים את יחסה של הסביבה אלינו מעבר לשימוש במילים, השפה הלא מילולית מהווה צורת תקשורת משמעותית שעלולה להיות רבת השפעה במקרים מסוימים, בעיקר כשאנו לא בבית התרבותי שלנו. לכן לפני הטיול הבא שלכם, בין אם מדובר בנסיעה עסקית או טיול משפחתי, בדקו האם המלתחה שלכם אומרת את מה שתרצו שהיא תגיד.
