כתיבה וצילומים: אלמוג לוי
אז כדי להחכים קצת אספר שירדן היא מונרכיה חוקתית במזרח התיכון, שבירתה עמאן. תתפלאו, למרות גודלה, אוכלוסייתה פחותה מזו של ישראל ומונה כמעט חמישה מיליון וחצי איש מתוכם 92% מוסלמים, 6% נוצרים ו-2% בעלי אמונות אחרות. השפה הרשמית בירדן היא ערבית.
כשדיברתי על דרך, התכוונתי לשלוש שעות נסיעה עד שהגענו למעבר רבין (תלוי מאיפה אתם יוצאים). לטעמי הרבה יותר טוב מטיסה, עם הפסקות ונוף נקי מבטון (תודה לאל). למי שמעדיף טיסה, דעו כי נמל התעופה לא קרוב רגלית למעבר וכי תצטרכו לקחת מונית לשם. אני לא ממליץ להתעייף כבר בהתחלה (זכרו, החופשה היא בטן-גב). את הרכב אפשר להחנות בחינם בחניון כורכר סמוך.
מעבר גבול ישראל – מכיוון שנסענו ביום שישי נדמה שהערנו את כל האנשים במקום משנת הלילה. אחרי כמה כיפים, עברנו דרך הדיוטי פרי שנראה כמו פיצוצייה קטנה ולעובדים יש צורה של כיסא. בכל אופן, המעבר זריז, ללא תקלות מיותרות ואני ממליץ לשלם אגרת מעבר באינטרנט כדי לחסוך כסף וזמן.
מעבר גבול ירדן – כל מעבר בגבול מחייב סוכן ירדני שיחכה לכם בקצה השני. זה לא משנה אם תטיילו בעקבה, פטרה או סתם תישנו בתחנת אוטובוס ליד הגבול. מבעוד מועד יצרתי קשר עם סוכן ירדני ושוחחתי איתו בווטסאפ. נתקלתי במחירים שונים ולכן בדקתי עד שקיבלתי מחיר סביר (כולל בקשה קטנה להנחה). המחיר כולל את מעבר גבול ונסיעות למלון הלוך וחזור. כל הסיפור זריז לאין שיעור. ההבדל היחיד בינינו לבינם הוא שבדיוטי פרי שלהם יש למוכר צורה של כורסא.
מטבע – המטבע בירדן הוא דינר ירדני. הערך שלו גבוה כי ירדן למעשה היא קולוניה בריטית וצמודה לפאונד. אני העדפתי להמיר בארץ ולא רציתי להסתבך בעקבה. בתל אביב אפשר להמיר בשערים סבירים, כדאי לעשות סקר קטן לפני. לא טרחתי לשלם בשקלים, יורו או דולר.
המלון הנבחר – קמפינסקי! בערך 10 דקות נסיעה מהגבול. יש הרבה דברים לומר עליו, אשתדל בלי ספויילרים (פחחח): ראשית אציין שכל הצוות כזה אדיב, כולם משוחררים מלחץ ועצם השהייה במקום גורמת לך אושר, כבר בכניסה למלון קיבלו את פנינו בחיוך רחב והגישו לנו מגבות קפואות בריח קוקוס על מנת להתרענן אחרי הנסיעה הארוכה:
ביטחון – לא כל אחד נכנס למלון. יש שער חשמלי, שיקוף למזוודות ומעבר דרך שער מגנטי וריקון כיסים כל פעם מחדש. אפילו כשיצאנו דיווחו שיצאנו וגם כשחזרנו. מטורף.
חדרים – יש חדרי דלוקס ויש פנורמיים. ההבדל הוא בזווית הנוף. בחדר הפנורמי תראו נוף ישר (לא מהפינה) בול לים. החדר מפנק, מיני בר ללא תשלום, נעלי בית, מגבות, שירותים, בידה, אמבטיה ודוש. מסדרים את החדר פעמיים ביום (ואם תגיעו בזמן שהם מנקים, אל תמתינו, זה ייקח הרבה זמן, לא מחפפים שם).
ארוחת בוקר היא הכי מפנקת, טרייה וטעימה. לא ממליץ לקחת ארוחת ערב, אלא לאכול בחוץ (תיכף המלצות). הארוחה יקרה ופחות מפנקת, אבל כן תוכלו לשמוע זמרת בערבית עם שירים מוכרים ולעתים גם רקדנית בטן.
בריכות – בניגוד לישראל, הבריכה והרחצה בים (חוף פרטי) מפנקות מאוד והן נמשכות עד השקיעה. המציל לא מש מהמתחם ובא ופרש לי מגבת על הכיסא. הוא ממש עובד ולא משחק בפלאפון כמו בישראל. ג'קוזי חיצוני חמים פעיל עד השעה עשר בלילה.
בר – יש מסעדות פנימיות, ויש בר בבריכה. כל מה שהזמנו היה טעים. אוכל מהבר יעלה יקר, אבל למשקאות מחירים סבירים והם טעימים ומרעננים ולפעמים מותר לכם להתפנק, כן? המלון חד משמעי לא מתאים למשפחות שמחפשות אגדודו וצעקות בבריכה. הכל שקט, נעים ונוח. אפשר להביא ילדים, אל תצפו לצוות בידור, תוכלו ללכת למלונות אחרים. זה מלון על רמה, אז חשוב להתנהג בהתאמה. בכל מקרה, אין שם כיסאות של כתר.
אוכל מחוץ למלון – הרבה ישראלים אוכלים במסעדת אל שאמי, אבל אנחנו לא התלהבנו כל כך. לידה ניתן למצוא את Alfawal Aldmshqe שקיבלנו המלצות חמות עליה וגם את פיצה דל קורסו שזה אחלא מקום עם אנשים נחמדים ואוכל איטלקי טוב (בעיקר הפיצות), אל המסעדה צמוד סניף של ג'ילטו אונו שמוכרת גלידות טעימות בטעמים מגוונים, והן עובדות ביחד באותו מתחם. מומלץ בהחלט. בנוסף, אמליץ לטובה על מסעדת המתוקים פיסטאצ'יו, שם קנינו כל מיני בקלאוות טעימות למשפחה, ובל נשכח את הכנאפה שזללנו שם אל תוך הלילה…
קניות – ת'כלס אין מה לקנות שם כל כך. ביקרנו בקניון "החלומות" שבתוכו היו איזה שתי חנויות פעילות. יש חנויות מזכרות ניתן לקנות מסבחות, כאפיות, מגנטים, מחזיקי מפתחות וכ'ו, אבל האטרקציה האמיתית הייתה בקבוקי חול צבעוניים שהכנו כמזכרת לכל המשפחה. ההפתעה האמיתית הייתה כשעצרנו ליד דוכן כזה (ויש כאלה בכל פינה) וביקשנו מהאומן Ahmad Nassar שיכין לנו אחד ועוד אחד (ואחר כך עוד שלושה נוספים) ושוחחנו איתו בזמן המלאכה. הוא אדם מקסים וחכם שבאמת עובד בגלל האומנות וכל אחד שיגיע לשם חייב ללכת אליו ולקנות מזכרת. הוא נמצא באותו רחוב של המסעדות שדיבתי עליהם ממש אחרי מסעדת עליבאבא (לא מומלצת כלל).
אז לנסוע או לא לנסוע? מה שבאמת יודעים על ירדן היא שהיא מדינה ערבית = ערבים = פחד = אזהרת מסע של המטה ללוחמה בטרור = נוסעים לחופשה באירופה. אז בגדול מי שמפחד או חייב שכנוע חריף עדיף לו לא להגיע, המקום מתאים באמת לאנשים עם מנטליות מסוימת ולא לכל אחד.
עלויות:
מלון שלושה לילות עלה בסביבות 2,500 ש"ח לזוג.
אגרת מעבר ממליץ לשלם באינטרנט לכל אדם 102 ש"ח.
מעבר גבול תשלום לסוכן – 30$ לאדם.
פרטי קשר סוכן – לסוכן קוראים עוקלא, שלחו לו הודעה בווטסאפ, הוא יחזור אליכם. תוכלו לומר לו ששלחתי אתכם. טלפון +962799308257
לפרטים נוספים על בית המלון לחצו כאן
