אז אחרי הפרק הראשון בסיפורי האישי שדיבר על טיול תרמילאים – הנחיתה בבומביי ובנסיעה הארוכה למונר שעברה דרך בנגלאור, החלטתי שהפעם אני אספר לכם על הנסיעה שלי לגואה הקסומה, אותה כולם מכירים כאזור המסיבות, הסמים, האלכוהול ושאר הדברים האסורים בהם כל אחד חושק ברגע הגעתו לגואה.
את הנסיעה שלי לגואה עשיתי את האמת מאמפי שנמצאת במרחק של כ 12 שעות נסיעה לילית, שעברה די חלק לאחר חודש וחצי של שהייה בהודו , וההתרגלות לאוטובוסים הלא נוחים בהם ניתן ההודים דוחסים בדרך כלל, כמות גבוהה מהמותר של נוסעים ותרמילאים.
אז אחרי שהגעתי לגואה בשעת בוקר מוקדמת, החלטנו אני וחברי שאת הנופש בטן גב אנחנו נתחיל ב…חוף ארמבול עליו שמענו רבות במהלך הטיול והרבה לפני שידענו מה זו הודו,
חוף ארמבול הינו חוף שגדוש ברוכלים, מסעדות, פאבים, מסיבות והכי חשוב, ים…ים וכמה שיותר ים ושמש!
את השהייה בארמבול העברנו כמובן ברביצה אין סופית בחוף הים, כאשר הקינוח האמיתי בארמבול היה מסיבת הסילבסטר שבין שנת 2005 לשנת 2006, שהייתה מסיבת אהבה מטורפת בה היו להארכתי כ 1000 איש שגדשו את המקום, כיומיים לאחר המסיבה לאחר שהתאוששנו וישנו כמו שצריך, החלטנו שהגיע הזמן לראות חופים נוספים בגואה ולכן,
ישירות מארמבול באופנוע אותו השכרנו מרוכל אופנועים במרכז השוק בארמבול, נסענו לנו לחוף אנז'ונה שהינו חוף שנחשב ל…"חוף הבלאגן" בו מגיעים בעיקר אלו שמחפשים את המסיבות ורודפים אחרי המסיבות, אז יותר מיומיים בו שהיינו אצל דירה שחברים שכרו באזור לא היה יותר מדי מה לעשות, פרט כמובן למסיבות, מסיבות וכמה שיותר מסיבות!
לאחר כיומיים החלטנו שהיעד הבא הינו חוף פלולים בגואה, שלדעתי נחשב לחוף היפה ביותר מהחופים שאני הייתי בהם לפחות,
בחוף ניתן למצוא אוירה קסומה ומופלאה של תיירים ומטיילים, שקט שנותן איכות ושלווה לנופש, שקיעות מדהימות שכמוהם ניתן לראות רק בחופי גואה, והכי חשוב בונגלוסים עם עצי קוקוס מעל הראש, ממש כמו בסרטים, כי גואה מבחינתי זה סרט ארוך שישאר לי צרוב בלב לכל החיים.
ניפגש בפרק הבא…. ולכל התרמילאים, שיהיה בהצלחה, תהנו, תעשו ביטוח נסיעות לחו"ל….וושמרו על עצמכם!
